#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ריט. פיתה שלא לשם אישות ומיאנה בו מה הדין? 	"כתבו התוס' (ד""ה קרא) דמיאון דידה ודאי אינו מועיל לענין שלא תנשא לו דכיון דאביה רוצה שתהא אשתו אינה יכולה לעכב אלא מהני שישלם קנס כאילו האב ממאן א""נ נפקא מינה דבא עליה ואח""כ נתייתמה דהשתא מהני מיאון דידה לעכב שלא תהא אשתו. ולי""מ (בתוד""ה אמר) ר""נ איירי בפיתה לשם אישות. א""כ בפיתה שלא לשם אישות יתכן ומיאונה לא מהני כללפו."	קידושין תוס' מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכ. הא דתנן היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה באיזה אופן היו הקידושין ומדוע הדין כן? 	"לרב ושמואל באומר התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו והיתה אוכלת ראשונה ראשונה וסד""א הואיל ומקרבא הנייתה אימא גמרה ומקניא נפשה אפילו בפחות משו""פ קמ""ל דאינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שו""פ. לרבי אמי באומר התקדשי לי בזו ובזו ובזו ואינה מקודשת עד שיהא באחרונה שו""פ שכל קידושין שאינם קידושין לא אמרינן מעות מתנה אלא פקדון וצריך להחזירם וכיון שאכלה את הראשונות הפכו למלוה והמקדש במלוה אינה מקודשת, אבל כיון שיש באחרונה שו""פ מקודשת דהמקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה."	קידושין מו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכא. איך גורסים איתמר המקדש אחותו וכו' או דאיתמר וכו' ומדוע?<br>	"כתבו התוס' (ד""ה דאיתמר) דגרסינן איתמר, דלא שייך המחלוקת ללעיל כלל, דאפילו למ""ד דבאחותו מעות חוזרין היינו משום דאדם יודע וכו' וגמר ונתן לשם פקדון אבל היכא דאינו יודע אם יחולו או לא שמא נתן לשם מתנה. ועוד דאי גרסינן דאיתמר קשה רב אדרב, דלעיל פירשו התוס' שלא רצה להעמידה כר' אמי דמוקי לה אסיפא משום דסבר מעות מתנה והכא קאמר דחוזרין <sup>פז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פז.  כתב הרשב""א  (ד""ה ר' אמי)  שהראב""ד חולק ופירש דרב ושמואל דלא אוקמוה אסיפא ודחקי ומוקמי לה ארישא איכא למימר משום דלא משמע להו אחת מהן אאחרונה דוקא, דאחת מהן כל שיש בה באחת מכולן משמע. ולפי פירוש זה פליג רב בפירושא דמתניתין בהדי ר' אמי, אבל בעיקר דינא מודה ליה, דהא רב בעלמא חוזרין ס""ל, ולפי פירוש זה גרסינן דאיתמר המקדש את אחותו, דהא בהאי דינא שייכא. עוד מהלך כתב הרשב""א דגורסים איתמר, כי הלשון שכתוב הכא מעות חוזרים זה לשון מושאל ולא קשור כלל למחלוקת רב ושמואל במקדש אחותו, ואצלנו נחלקו האם כשאדם אומר לשון קידושין ותוך כדי דיבורו נתאכלו חלק מהמעות האם יש לזה את הדין הרגיל של נתאכלו המעות שמקודשת או לא.</span>"	קידושין תוס' מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכב. המפריש חלתו קמח מה הדין ומדוע? 	אינה חלה דכתיב ראשית עריסותיכם וגזל היא ביד כהן אם אינו מחזירה לבעלים. לרב שאמר מעות חוזרים מובן שגם כאן צריך להחזיר לבעלים. לשמואל שאמר מעות מתנה כאן הצריכוהו חכמים להחזיר שעלולה לצאת מכאן תקלה שלעיתים שיש לכהן פחות מחיוב שיעור חלה ויצרף קמח זה לעיסה ויסבור שאינה חייבת בחלה להצטרף ולהשלים את השיעור ויבוא לידי אכילת טבל. ואיבעית אימא קסבר בעל הבית נתקנה חלתו ויבוא לידי אכילת טבל.	קידושין מו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכג. מה הדין אם הפריש מן הנקוב על שאינו נקוב או משאינו נקוב על הנקוב? 	"מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה היא שאין הכהן חייב להחזירה ולא תאכל לכהן עד שיוציא עליה תרומה ומעשר. וכתבו התו""י (ד""ה מן) שגם אין הבעה""ב חייב להפריש עוד משאינו נקוב דכיון דאין עליו חיוב תרומה אלא מדרבנן הם אמרו שאין צריך תיקון אחר לשאינו נקוב. מן שאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום מן הנקוב."	קידושין מו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רכד. התורם מן הרעה על היפה האם תרומתו תרומה ומנין? 	תרומתו תרומה שנאמר ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו, אם אינו קדוש נשיאות חטא למה, מכאן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה.	קידושין מו:		
